לא בוכים על חבל שניקרע : על ליקוי במפה האישית

לא בוכים על חבל שניקרע 

קשרי ירח על פי האסטרולוגיה - התפרסם בגיליון 92 ״אדם עולם״ 

אני חשה דבר מה. הוא כואב לי. הריח מסביב נטבע בי כחוויה, הכל נצרב כתמונה קפואה בגוף. זהו חיבור בין חוש ותרגומו לחוויה. בשפה אסטרולוגית זוהי  פעולה ירחית שהוטבעה (לעתים באופן אכזרי) בתוך הגוף שלנו. זיכרונות שנטבעו בנו ומציפים תחושות בזמן הווה. אמשיל את הדבר לקשר בין שני חוטים שכל אחד מהם מחובר לפקעת משלו. אם אחבר אותם יחד, יווצר ביניהם קשר. חוט אחד יהיה חוש וחוט שני יהיה תירגום החוש לחוויה. 

אם אחבר שני חוטים יחד, יווצר ביניהם קשר. אם אחבר חוויה כואבת שהיתה לי לכל אירוע שמגיע לדרכי בזמן אחר ומזכיר לי את אותה חוויה, אפשר לומר שנבחין במצב "בלתי אפשרי" המתרחש בחיינו שוב ושוב. מצב שאינו נותן לנו מנוח, מצב שבו הכול מפריע, הכול מטלטל, הכול צורב. ההתרה הנפשית של הפקעת תוכל להתרחש אם נשים לב לקישור שאנחנו עושים בין התופעה החושית שממנה אנחנו סובלים לאופן שבו אנו מתרגמים אותה בעולמנו הפנימי. רק שלעיתים, התופעה החושית מגיעה ממימדים אחרים של זמן-עבר רחוק מאד ועלינו להיות אמיצים מספיק להביט אל העתיד בחסד. להביט בו באמונה שלמה, מבלי לדקלם לעצמנו מה הולך לקרות. 

 

ליקויים

הירח מייצג את עולם התופעות. עולם אשר אנו יוצרים לעצמנו דרך הרגלים, התניות ושיח פנימי, במטרה למצוא לעצמנו מקום בעולם התופעות – בו נוכל להתקיים בנינוחות, וזו מוגדרת באופן שונה מאדם לאדם, לפי מזל הירח שלו. מערכת החושים מנווטת אותנו דרך הזמן ויוצאת בנו הרגלים. הירח הוא הספירה האחרונה בה הנשמה עוברת לאחר המוות טרום התגשמותה המחודשת על הארץ. ומרגע ההתגשמות – מתגלה הזמן, זמן חיינו, לאור הלבנה המתמלאת ומתרוקנת, ומבשרת את פעימת הזמן שעבר שעובר ושיעבור; זמן שמכלה את גופנו, זמן שמצמיח את זרעינו, זמן שמשקה את פעילותנו בעושר ובעוני, בטרגדיות ובשמחות. 

עולם הנפש נישא על ידי כוחות הירח, וכאשר אנו נקראים אל קשר הירח שלנו, משהו מתגלה לנו. 

קשר הירח, כשמו כן הוא: תופעה שבה מסלול הירח, יחד עם מסלול כדור הארץ, נפגשים עם מסלול השמש ויוצרים ליקוי במרחב ארץ. ליקוי זה מתרחש פעם בשנה וחצי בזמנים של מולד ירח (ליקוי חמה מלא) או ירח מלא (ליקוי ירח מלא) וכל פעם בנקודה אחרת על המילקה. 

אם יורשה לי לרגע לקחת אותכם לפינת החדר, אומר שבבחירות האחרונות היה ליקוי ירח. שם בפינת החדר, אוציא מהכיס את מפת לידתה של מדינת ישראל ואצליב אותו עם מפת ליל הבחירות ונראה כי ליקוי הירח הזה התרחש ממש על השמש של מדינת ישראל. מה נפתח לנו שם? זאת אין צורך להסביר. אך זוהי דוגמה ממשית למהות העניין. כי כל פעם שיש לנו ליקוי על הארץ, זהו רגע בזמן שבו ה״קשרים״ הללו מפעילים את כוחם לטובה או למפלה על הארץ. 

אסטרולוגיה מתייחסת לנקודות הללו כרגע של עצירה, השתקה, הדממה, אפלה שנופלת ומטילה צל. רגעים בהם המציאות קוראת אותנו לסדר, ואנו מתבקשים יחד איתה לעצור את הזמן ולהתבונן בו. זה בדיוק הרגע בו אנחנו פותחים את תמונת השמיים ומקבלים הורו-סקופ – מקבלים את ״צו השעה״. (מקור המילה מגיע מיוונית : המתבונן ב או ה״מבט״ (סקופ) זמן (הורו). )

 

 

 

דרקונים

הזמן שבו נולדנו וקיבלנו גוף – קשור באופן הדוק לספירת הירח. כאשר אנו מתבוננים על מפת לידה או מפת אירוע, נקודות ליקוי החמה או הלבנה מצוינות לנו במפה ומסמנות איפה בשמיים התרחש ליקוי סביב מועד הלידה. נקודות אלו מסומנות על המילקה כמו שתי פרסות של סוס – אחת עם הכוס המלאה, השנייה עם הכוס הריקה. אחת היא הזנב והשנייה היא הראש, אחת היא העבר ממנו באתי והשנייה היא העתיד אליו אני רוצה וצריכה להגיע בגלגול הזה. מכאן המושג ״זנב דרקון וראש דרקון״ או באנגלית: the moon nodes ובאסטרולוגיה הוודית ראהו(rahu) וקטו(ketu) . הטרמינולוגיה הקוסמולוגיה ההודית, הנשזרת בתוך התיאוסופיה, הובילה לדעתי את שטיינר להתייחס מבחינה ביוגרפית לנקודות הליקוי הללו כמו באסטרולוגיה הוודית, שבה הן ממשיות כפלנטה במפת הלידה או במפת אירוע כמו כל שאר הפלנטות. לפי תפיסה זו קשר ירח הוא רגע משמעותי בחיי האדם על כל גופיו: גוף, נפש, רוח. שעון העולם הגדול ניפגש עם שעון העולם הקטן – אדם וקוסמוס נפגשים. 

מדוע? משום שזהו המקום ממנו הנשמה הגיעה (זנב דרקון) ואליו היא נישאת (ראש דרקון). נקודות אלה מציינות קשר כמו בין שני דברים, כמו קשר של שני חבלים ומכאן – ההתרה. זוהי מורכבות שפוגשת את הגוף שלנו עם ההרגלים הנפשיים שלו ואת הרצון הנשמתי שלנו, עם התקוות והאכזבות. המתח בין השניים אינו פשוט להכלה אך מאפשר השתנות, שינוי – המופיעים לעיתים כמשבר חיצוני או פנימי. 

מהי הטלת הצל הזו? בליקוי הירח האור נוגס בזנב הדרקון שאיתו נולדנו וקורא: עורו אל העבר שלכם, התקדמו הלאה מתוך העבר שלכם. ראו את תוצאות מעשיכם, את התפקוד "הלקוי" והביאו לשם מזור עתידי. 

אנו חיים בתודעה ״שמשית״ מתמדת. כל הזמן רוצים להאיר את החושך, שואלים למה-למה-למה זה קורה לי? שואפים לכמה שיותר אור, כמה שיותר פוקוס. כך הצל נעלם לאט לאט ואנו נשארים רק עם הלמה. מוצאים אולי אינסוף תשובות, עצות וכלים לפתרון בעיות אך עדיין מרגישים נורא, או מרגישים תלושים, חסרי -אונים. בפער בין הראש שמבין את הלמה, ללב שמרגיש את ה-מה: פועל קשר הירח.  כי החושך 

לא שואל למה, הוא ממחיש לנו את המה.  משאיר אותנו ערים אחרי היום הארוך בו שאלנו שאלות. החושך ממחיש לנו את המה, דופק על דלתות ליבנו, מזמין אותנו להיכנס מתחת לסף התודעה השמשית ולצוף. הירח בתור הפנס שמאיר בחשיכה, מזמין את חיות הלילה השונות לצאת ולקרוא בקולן. 

 

לעכל את החשכה

כל 19 שנים בערך מגיע לחיינו קשר-ירח – אותו קשר ירח שהתקיים בלידתנו - ואנו עומדים בפני כל החלקים שרצינו להימנע מלחוות. זוהי פתיחה של שער. בחודשים שלפני ואחרי חזרתן של נקודות הליקוי למקום שבו הן היו בעת הלידה נפתח ״שער״, שביל, שיכול להוביל אותנו למודעות חדשה, משום שהוא מעיד על הקשר בין עבר לעתיד . לעתים המחזור הזה מבשר משבר גדול מאוד, משום שהמציאות הפנימית, יחד עם החיצונית מתערערת, וזוהי תמיד הזדמנות להתפתח – בין אם במזל גדול, שמחה, בין אם דרך התנגדות, דרך התמסרות או דרך כניעה. רק כך שינוי יכול להיווצר

 

העבר יכול להציף אותנו, כמו סדין ענק שכיסינו איתו רהיטים מפחידים בבית והוא לפתע מתמלא באוויר ואנחנו פתאום כלואים בתוכו, יחד עם הפחד. אילו כלים נוכל לתפעל בתוך תחושת המחנק הזו? בתוך תחושת האובדן? ההצפה? הפעילות שלי מול החזקת הקשר הזה מבקשת מבט נוסף על איכותו: אולי ליפוף נוסף סביב האצבע, אולי חיזוק האיכות של החוט או אולי אפילו התרה. 

 

 

 

הקשר  קורא לנו לעכל את החשיכה של ה-מה; אנו נסוגים לאירועי עבר שלא קיבלו מענה ומוכרחים לענות בצורה חדשה. הקשר הוא ליקוי, הוא פתיחה של שער. סמוך לזמן לידתנו, למצא את נקודת הליקוי ומה היה שם, מבשר על פתיחה של שער. ברור לנו שבעת הלידה נפתח ״שער״, שביל. כאשר מוסיפים לכך את נקודת המבט של ליקוי חמה, הדבר יכול להוביל אותנו למציאה של מודעות חדשה. זאת משום שהוא מקיים קשר בין העבר לעתיד שלנו. לעתים המחזור הזה מבשר משבר גדול מאוד, משום שהמציאות הפנימית, יחד עם החיצונית מתערערת, וזוהי תמיד הזדמנות להתפתח - בין אם דרך התנגדות, דרך התמסרות או דרך כניעה. רק כך שינוי יכול להיווצר. כדי שאתיר את קשר הירח שלי אני מתבקשת להבין מה אוחז בי מן העבר ועל מה אני נשענת כשמולי יש חשיכה, שהיא העתיד הלא נודע. אך  

נקודת העתיד חייבת לזרוח בתוך ההווה כאשר היא פוגשת את מטעני העבר, אחרת נישאר עם חלקים בתוכנו שהם כביכול מוארים, אך חסרי כל שחר! תרתי משמע = חסרי כל אפשרות לזרוח, משום שלא עברנו איתם את המחזור המלא של התרוקנות האור בתוך הצל שמוטל.