מחזור מאזניים , הקדמה

וונוס מספרת על עצמה כשומרת המגדל, מספרת על עצמה כמעורפלת, מספרת על עצמה כשסועה. כאשר כוכב לכת קטן וקרוב לשמש, קרוב למרחב-ארץ נצמד לפלנטה רחוקה וקטנה ובעלת הילה חזקה כל כך כמו של פלוטו אנו מבינים כי יש כאן איזה מסר למשהו שמתחיל. הדבר דומה לרגע שבו פרספונה קטפה את הנרקיס: פרספונה, ביתה של ״אימא-אדמה״ במיתולוגיה היוונית ובעצם בכל פעם שיש לנו איזכור של דמות נשית להיותה ״אימא״, ״בתולה״ או ״חכמה זקנה״ הקשר הוא אל הירח ואל אלות-הגורל. לכן פרספונה, ביתה של דמטר- קשורה למיתולוגיה היירחית. מכאן - וונוס היא איזשהי שליחה מסויימת של הגוף הירחי אך גם נפרדת ממנו. 

היא נפרדת מגוף הירח - - - משום שהירח מתייחס ומשקף מה שעומד מולו, ואילו וונוס מתייחסת אל עצמה. היא עולה על המיגדל כאשר נדרשת התבוננות על הירח , על האנשים, על העם.

על מה אנו עומדים עכשיו מבחינת התופעות שקרו ומכאן מתוך ההכרח הכואב שקרו התופעות שקרו ולכן הכרחיות הן: אנו נעים אל עבר כוח מוחלש (זנב הדרקון) מן העבר, שמושך אותנו באיזורים הקשורים לאמות המוסר שלנו (מאזניים). מול האמת וחיפוש אחר האמת. 
כעת אני מפנה את המשפט הזה פנימה אליי: חדירה מבחוץ, שמיטה מבפנים . מהו הדבר שאני נותנת לו לחדור אליי ומה נשמט אצלי בפנים? הצער והאבל, הפחד, החשש, חוסר-האונים מול החלטות מדיניות בעקבות המצב, הכאב הבלתי נגמר - חודר. יש את חוסר-היכולת לשנות את הדברים שנעשו ותמיד את הדבר הבא לעשות. במרווח ביניהם מתקיים קיפאון. הקיפאון משמר את החדירה ולא מאפשר לה להתפרק מחוץ למבנה הגיאומטרי. מהו המבנה הגיאומטרי? המפה האסטרולוגית שטבועה אצל כל אחת בגוף.  ואצל כל אחת במבנה הנפש שלה, יתרומם (אופק) מגדל שמירה (וונוס) ויגיב (מרקורי) בהתאם לכלים (ירח) הנמצאים ברשותו (שמש - שבתאי). 
שד גדול יצא מהבקבוק , שקשור לכוחות אפלים וקדומים של פחד ורוע. 
רוע שולט דרך פחד. 
ציר הדרקונים שלנו, זה כקבוצה שחווה כרגע אירוע קולקטיבי - להתגבר על תחושת הפחד העמוקה וזה הכוח המחליש, שמושך אותנו לעבר. ולא מאפשר לנו לראות את ה-אחר.
גם המפות לא ייתנו לנו הצלה אך הן כן יכולות לשים פירורי לחם עד שנגיע הביתה. 
 היא גם הייתה איתי באוגוסט כאשר נכנסה לנסיגה על שבתאי של מדינת-ישראל, אחר כך על הירח ולבסוף על פלוטו. כאשר יצאה מהנסיגה ונצמדה בדיוק למארס במזל אריה שעל מדינת ישראל קרה השביעי באוקטובר. 
 השמיטה והכניעה מול החדירה- מתרחשת. אך האם אני מצליחה לפגוש חוסר אונים בתוכי? חוסר אונים מלא שמודע לעצמו שמודע להיותו קטן, בלתי ידוע? זהו כוח האהבה וזה הקשר שיש לנו עם מרחבים עליוניים. מכאן, מאותו מקור כזה, אפשר להתחיל לענות ולהתבונן באירועים שמתחילים עכשיו, כי העתיד משתנה כל הזמן.  
הליקוי מגיע בעריפת ראשים או חיתול הקשרים. להתחיל לעטוף את כל המכאובים. 
 הירחים שבאים בחסוּת ״החגים״ הם הזדמנות לתעל את כל האיחולים היבשים שאנו זורקים לאוויר-  לאמיתיים: שנה טובה. מה זה אומר לך? כי כשדרקון הפרוזדור מטייל בין השמש והירח - הוא מחפש נקודה אחת שתהיה לו משענת וזהו מרחב ארץ וזהו הווה. מה זה המקום פה ?  מי מסביבנו? 
״איזה כיף להיות אנחנו״ אמרה לי מישהי היום. נקודת ההווה מחייבת השלמה יחסית ומביטה לאופק עתידי. 
לא נחפש גאולה במצב הפוליטי, הליקוי הקודם עבר על השמש של ישראל בליל-הבחירות ומשם נסיגת וונוס על ירח שבתאי פלוטו של ישראל באריה . 
שומרת המגדל האחרון מביטה אל השמש, יודעת את האמת - אך מסונוורת מהכוחות שמושכים אותה אחורה להתאבדות המדינית. היא מתחננת לקצת מים בזמן שהמושל מושך לה בזנב, אך היא לא מצטערת שהכל עולה בלהבות. עוד שנה וחצי היא תשוב לרגולציות הכואבות ותשיב במים רחבים יותר. 
וונוס בנסיגה•שמש - על פלוטו•שבתאי של מדינת ישראל. 2025 וונוס תיכנס למזל דגים בנסיגה ותיצמד לשבתאי. יהיה סף גדול שנעבור, תיבת נוח שלישית. 
וונוס עוברת על מארס של מדינת ישראל באריה. שומרת המגדל האחרון של האור מביטה אל השמש, יודעת את האמת - אך מסונוורת מהכוחות שמושכים אותה אחורה להתאבדות המדינית. היא מתחננת לקצת מים בזמן שהמושל מושך לה בזנב, אך היא לא מצטערת שהכל עולה בלהבות. עוד שנה וחצי היא תשוב לרגולציות הכואבות ותשיב במים רחבים יותר. 
ובזמן הווה אנו עוברים אל אופק המאזניים. מארס מצטרף אל האופק עם סכין נפולה - האם נדע לערוף את הראש הזועם ולקבל את ליבו של האחר? לא נמצא גאולה מבחוץ. נתמקד בחוסן המעגל האישי, בקשר האנכי. עד כאן הוראות הכנה וכעת למתכון: you me and everyone we know 

מוסר שיכול להפוך לדת, מוסר שיכול להפוך למסורת, מוסר שמתורגם בעזרת דימויים לעזר ומכאן: זוהי מלחמה בין אמת לדימוי. שקר הוא גם חלק מדימוי. גם אסטרולוגיה היא שפה של דימויים, שפה שמתעתעת בין אמת לדמיון, שפה שמבקשת בהירות, יציבות ועמידה בתוך כוח של אהבה ומקום של תמיכה. ישלהישמר מפני מבט ספוג ברגשות של צער וסבל כשמתבוננים על מפה לכן, אני רוצה להניח כאן בסוף הפסקה ציטוט שנכתב מבעוד מועד על התקופה הזו , רק לשם יצירת פרספקטיבה שכן אין אפשרות להתסתכל על אירוע מבלי שהוא קודם יקרה וכשישבתי עם חבר ב1.10  ששאל אותי מה המצב ומה יהיה איתנו, בסתם יום שיגרתי של מציאות טרור נורמלית אמרתי לו: חדירה מבחוץ ושמיטה מבפנים. ככה, כאילו קטפתי איזה פרח יפה ונתתי לו להישמט על הקרקע בלי להשקות, בלי תשומת לב למה שאני אומרת. 

 ליקוי תמיד מחזיק שני מימדים : עבר ועתיד. באמצע יש מימד אחד, שהוא מחזיק את הרטטים ביניהם וזה מרחב ארץ, מרחב ההווה. האחריות היא לתת תשומת לב אל רטט של אהבה המודעת לפחד וצומחת מתוכו, ועלינו ווילונות להסיר: וונוס במעלה 28 על מארס במעלה 28 של מדינת ישראל. זהו מפגש בין שני כוחות שמיטה וחדירה, כעס ופגיעה, נקמה ופחד . אמנם ווילונות סמיכים, אך אנו מסיטים כל יום קצת ממנו. ראש הדרקון הוא כמו באפר של גלי העצב והצער וחוסר האונים. הוא פונה לעתיד אך ורק מתוך ידיעת השלם. הכוכבים מבקשים אותנו להצמיח איבר חדש של להיות בעבור עצמנו ולא לחפש הצלה מבחוץ. הקוסמוס אוהב אותנו, זה משהו שתמיד אני כותבת. עלינו לסלוח לאלים, עליי לסלוח לאלוהות שחשבתי כי היא יכולה לחולל מלחמות. זה מרחב ארץ של אנשים. של פעולה, של קארמה. 

פורסם באוגוסט ובספטמבר 2023

https://www.instagram.com/p/CwaxtMtNRw3/?igshid=MzRlODBiNWFlZA==