נוצות של פרפר

 

נוצות של פרפר

כשכמישהי שאלה אותי ב7.10 סביב הצהריים- מתי זה ייגמר? אמרתי בהרף עין בלי לדעת דבר: זה ייקח זמן ועד נובמבר בטוח משהו ישתנה. למה נובמבר? כי על מפת מדינת ישראל,  נמצא כירון שהתגלה לאחר מלחמת יום הכיפורים וחיפשתי איזו אחיזה בתוך התופת, בעקרב ישתמיד סף במזל הזה. סף של דמעות, שק של חרדות, ווילונות של פחד ולצד זאת שלוליות המשקפות שמיים, שק של זהב שחור ווילונות שאנחנו מסיטים כל בוקר בכוחות עצמנו, לוקחים אחריות על האור. סף שהוא גם גאולה. 

בואו ניקח אך השראה מגרמי השמיים מבלי להציב אמירות נוקבות . נדמה את הכוכבים כיישויות רוח, נשמה וכיוון ויוצאת לחפש השראה בטבע, כמשקפים של הקוסמוס בחיים סביב. מנעד המצב בשמיים הוא זריחתו של שבתאי בערב ומיד אחר כך יופיטר זורח יפה מתמיד. וניראה  את העקרב, מקבל את גביע השמש אל עצמו ומתעצם עם מרקורי ומארס. אנו מתעוררים בזמן הזה אל אוטומט התת מודע שלנו. והוא לכשעצמו, הזדהות עם הדאגה והפחד, הזדהות עם הסבל והאימה. זנכישת העקרב, , פני הנחש הארסי, פני הנשר המאיימות לטרף, הארס. מכיוון שמארס - אל המלחמה (שליט מזל עקרב) מייצג את הסכין החמה  - אנו מבינים כי יש כאן רטט של יציאה מתוך אוטומט לעבר

מודעות מול איזורי פחד ודאגה. 

לכל קונסטלציית כוכבים, כל קבוצת-כוכבים הינה מייצגת את תמונת ה״מזל״. וכל מזל יש לו ארכיטיפ רוחני, סיפור מיתולוגי, אדוות עמוקות של סיפור קמאי המתגלה בחיי היומיום שלנו דרך שעון העולם הגדול שהינו השמיים. לעקרב, יש שלושה מימדים דרכם הוא מופיע: נחש-עקרב-ונשר.

 העקרב הוא חלק מכנופיית המייצבים : שור, אריה, עקרב ודלי. אמצע העונות, שיא של מצב. לכן אלו הם גם מחזיקי המהות הפנימית שלנו כאנשים  ומוזכרים לראשונה בחזון יחזקאל. ״הכרובים״ שמוזכרים באותו חזון הינם שליחים של הקוסמוס, שמתוך אהבתם אלינו ירדו כחיה אחת כשכל איבר שלה הוא בעל חיים אחר ואחלק כל אחד לפי האלמנט שלו: אדמה- רגלי שור, אוויר- ידי אדם, מים- כנפי נשר ואש- פני אריה. 

האדמה, נעוצה ברגלי השור וקשורה להתייצבות הגוף: הזנה, שימור כוחות, התייצבות מתוך התחזקות, עצירה במקום, אנרגיה נשית שדוחה את מה שעומד מולה בכדי להתקדם מתוך הפנימיות שלה ובו זמנית מתוך ההיקפיות שלה. 

האוויר, הוא האלמנט שנושף בנו חיים, הנשימה המזכירה לנו את הקשר שלנו בין העליונים לתחתונים. היכולת שלנו להכיל ידע, להעביר הלאה. זהו מזל דלי – האדם שיורד אל הנהר, המתייצב רצוא ושוב, מתוך מציאת שיווי משקל.  יש כאן גם רמז למזל תאומים בידי האדם. 

האש, פני האריה. השובע והנחת לאחר מציאת מקור תשוקתי, מקור השראתי, מציאת הלהבה הפנימית ונמרצות הדם בגוף. 

 

ואיך המים קשורים לכנפי נשרים? ולמה העקרב נהפך לנשר? העקרב הוא התגלות ארצית של תמונת הנשר בשמיים, העקרב הוא מים באסטרולוגיה מייצגים רגש,  והרגש הוא תמיד המקור למציאת אנרגיה מחודשת מתוך תחושה, ניחוש, הנחה בתוך איזורים כואבים שמאפשרת לפירוק הרגשי להתבטא. 

 מקור הציפור מספר על איזושהי נקודת מקור שזורקת אותנו אליה. דוחפת אותנו לרחף גבוה ולהמשיך להתבונן קדימה. על פי שטיינר – ציפור היא תמונה למוח האדם והנשר, כל כולו- ראש הוא תמונת מראה ארכיטיפית לתודעה שלנו. הנשר, קשור לעקרב והעקרב שמחזיק את פלנטת מארס בחיקו מארס עבר למזל עקרב, כמו רוצה לומר לנו שבחזקת ליקוי הירח המתקרב, הכנפיים שנותרו נמצאות בתוך הנפש. ומהו הקן?  המחשבות, הפעולות, הנמרצות לשינוי אמיתי נמצאות בתוך הראש שלנו. ההכרח להעביר שלילי לחיובי, לעשות את החיבורים החשמלים בכדי שנדליק את האור! היכולת שלנו לייצר נוצות חדשות, קשורה לאופן בו נחזיק את התודעה אחרת ונצליח לייצר איבר חדש: כזה שיודע לעמוד מול הפחד. העקרב – קשור למימדים של עוקץ, הסתרה ולכן חשיפה ותרופה. אם מסתכלים על הזודיאק כמהלך שלם, ממזל סרטן עד מזל בתולה אנו מתכוננים להיכנס אל תוך סף השאול שמגיע לשיאו במזל עקרב. האין זה פחד? כי אי אפשר לראות עם העיניים הרגילות בחשיכה, אי אפשר להתקיים כרגיל מול פחד עוצמתי משום שההגיון לא עובד לנו מול הפחד אלא רק משמר אותו, מקפיא אותו וכך לא מתאפשרת פעולת התמרה אמיתית וזהו הכוח הגבוה של העקרב: מטמורפוזה. המים קשורים לכנפי הנשרים משום שכאשר אין אנו מקיימים יחסי גומלין המבינים את השתרשותנו בתוך מעמקי הרוח והאדמה אנו עומדים מול מים עומדים. מים עומדים זה דבר מסריח שמושך מחלות...  זוהי סיזיפיות מתמדת של ניקוי, החיים כאן. אך אם נתבונן על עצמנו בעתיד לבוא, נוכל להתייחס למה שקורה עכשיו כיצירה של גלמים, שבאיזשהו שלב ייפתחו מולנו. כלחימה מול עצלנות ושינה וזה טוב שכך – זהו המתח המקיים אותנו שואפים כל הזמן להתקדם מתוך מימד האי-אפשר, המסע המופלא של החיים טבול בכוח האהבה. נוצות של פרפר בנשימה לרווחה, שיודעת שהשינוי אפשרי🦋