הקיצה, אתה הישן בממלכת הצללים

הקיצה, אתה הישן בממלכת הצללים -

מאמר שפורסם באדם עולם 14.3.2021  

מה קורה כשבשמים שבתאי ואוראנוס מתהפכים אחד על השני בתשעים מעלות וה"אני הגבוה" אלביון, מתערב בקונסטלציה? במילה אחת? כאוס. בשלוש מילים: סדר עולמי חדש. מפחיד? כן. אבל זכרו: הקוסמוס תמיד לטובתנו

בימים אלו, שבהם נחשפים עוד ועוד גורמים שפועלים מאחורי הקלעים של חיינו, מתגלות גם במערכת השמש שלנו עוד ועוד קבוצות כוכבים. אלו הם הטרנס-נפטונים, גופים קטנים שמעבר למסלול של נפטון, והם כוללים את גופי עננת אוּרט (אחד ממקורות כוכבי השביט); גופי חגורת קוויפר (Kuiper belt) ופלוטואידים (שרובם שייכים לחגורת קוויפר כמו פלוטו, אֵריס, הַאוּמֶיָה ומאקֶה-מאקֶה), שמסלולם רוטט ומושפע מהמאסה של נפטון, כך שמשמעותם נצבעת באופי הנפטוני. 

מתוך מיליוני העולמות הגופים הללו מתגלים מדי יום רבים, ואלפים מתוכם אינם מתויגים עדיין בשם (מלבד מספר סידורי), אך לכל אחד מהם יש באסטרולוגיה המקצועית משמעות עמוקה בניתוח המציאות, בייחוד כאשר נוצרת זווית מדויקת ברמת המעלה בין אחד מהם לפלנטות מוכרות לנו. נרים מבטנו אל השמיים ונתבונן במחזורים המשמעותיים שקורים עכשיו. מחזור אסטרולוגי נמדד מהרגע שבו שתי פלנטות נצמדות ועד שייצמדו שוב. כמו מחזור של ירח, החל ממולד ועד מולד חדש. 

איזון בין פרט לקולקטיב

מחזור שבתאי-אוראנוס הנוכחי החל ב- 18.10.1988 בסוף מזל קשת, ויסגור מעגל ביום 28.6.2032, בסוף תאומים. החל מפברואר, במסגרת מערכת היחסים ביניהם, נכנסו שבתאי (קרונוס) ואוראנוס לרבע האחרון של המחזור בתשעים מעלות. זוהי זווית של מתח ויצירה, שינוי וחיכוך המספרים לנו את מהלך השנה הקרובה מנקודת המבט של החברה והחיים בתוכה. מדוע? זהו ציר של שור-דלי, חלק מהמזלות שנמצאים על ״ציר הנפש״, ובמיוחד ששבתאי, המסורתי, מושל הצורות, ההגיוני נמצא במזל דלי - אלמנט אוויר השייך לקדמה, מודרניות, דחיפה קדימה; ואוראנוס, הטיטאן הראשון, שקשור לשושלת המטריארכלית של הירח, לכאוס, ומייצג ייחודיות, מהפכנות ושבירת-חוקים נמצא במזל שור - המזל האדמתי והבסיסי ביותר.  זוהי מעין "קונסטלציה משפחתית" בה כל פלנטה מספרת את הביוגרפיה שלה ביחס לנתונים הקיימים מולה עכשיו. ומה שאנחנו רואים הוא מתח בין מסורת לקדמה, בין חירות פרטית אישית לטכנולוגיה. 

נתבונן לרגע  בנקודת המפגש ביניהם לראשונה, בשנת 1988 במזל קשת. ביחס למפה של מדינת ישראל, החל מסוף שנות השמונים בנתה עצמה מדינת ישראל כחברה טכנולוגית מתקדמת - ״מעצמת היי-טק״. הטכנולוגיה בשנים הללו נתפסה ככלי כנגד השלטון, חשפה את פני השלטון, העלתה את העם למעמד ״שווה״ מול השלטון ואתגרה את יחסי השליטה. כיום, 32 שנה קדימה אנו סוללים את השביל המחודש אל עצמנו, ומאחר וממילא אין לנו ברירה, עלינו להסכים להרגיש את החיכוך שיוצרת הזווית הזאת בין סמכות לבין החופש; זווית שגם מאפשרת לאינדיבידואל להתבטא בתוך מערכות חדשות ובמקביל בודקת שאלות של חירות-הפרט בעיניים חדשות. זאת משום שמה שקורה ב״חוץ״ קורה אצל כל אדם בזירתו הפרטית. פְנים וחוץ מטשטשים, הפראי הטבעי (גם מגפה היא פראי טבעי) מורד בניהול המבוקר הישן...  

מה משמעות המסע הנוכחי?  יצירת איזון בין הפרט לקולקטיב.

הענק מתעורר 

בתחילת ההתבוננות שלנו דיברנו על השפעות טרנס-נפטוניות על המפה, ומצב כזה מתרחש כעת כשאלביון – גוף טרנס-נפטוני מחגורת קוויפר – נצמד לאוראנוס וצובע באורו את המחזור הנוכחי ביחסים בין שבתאי (הבן) לאוראנוס (האב). 

אלביון, או בשמו המלא "אלביון"15760  נקרא על שם הענק במיתולוגיית הבריאה של וויליאם בלייק ירושלים. אלביון הוא ענק קדמוני שחילק את עצמו לארבעה חלקים, שכל אחד מהם מייצג היבט חשוב של הישות האנושית: חשיבה, רגש, רצון ואינטואיציה. הוא נע במסעו לפירוק ולחיבור מחדש של מערכת היחסים בין האדם לקוסמוס; בין האדם לאדם-הקוסמי. משמעותו במפה אסטרולוגית היא השאיפה לשלמות טוטאלית של האדם. בסיפור, ירושלים היא הקרקע, האדמה הנקבית עליה אלביון נעמד, עיר חלומות המסמלת איחוד ושלמות. 

אני מוצאת קשר בין עיצוב תמונת האדם אצל ויליאם בלייק ואצל שטיינר ומרשה לעצמי לומר כי אלביון מסמל את ה״אני הגבוה״, הקולקטיבי, בין היתר ביכולת שלו לחשוף את האיוולת של התלות בהגיון שהאני הנמוך שלנו מבצע כל הזמן.

אלביון בסיפור עובר מסע מעירות, דרך התמסרות ליצרים, הכנעה, ירידה לעולם המתים ומשם חזרה מפוקחת עד להתמסמסותו חזרה לאינסוף. זוהי תמונתו של האדם ביחס לאמונתו, לאלים, לגן העדן; ביחס ליכולת שלנו לחוש חיבור קוסמי אל האלוהות והבנה כי היא מזינה אותנו וכי אנחנו חבים לה אהבה. זהו מסעו של האדם על פני כל גלגוליו. אלביון מייצג את האדם הקוסמי, המתבונן, המשתכלל. מסמל את האידיאל שלנו להגיע למצוינות ללא תנאי ותלות. אלביון מייצג את המסגרת שדוחפת להתקדמות והתפתחות.

״הקיצה! הקיצה אתה הישן בארץ הצללים, עורה! התמתח! אני בך ואתה בי, שותפים באהבה אלוהית: נימים של אהבת אדם לאדם בכל ארץ אלביון הנעימה...״ 

כאשר אלביון נמצא צמוד לאוראנוס, המציאות המשתקפת היא כאוטית, הפעם היא מתגלמת ב"חיים בתוך מגפה". זו המציאות הנוכחית שלנו, וזה מה שגרם לתנופה הענקית של השינוי ביחס לטכנולוגיה ולמערכות מידע, חינוך, בריאות ועוד.

שבתאי יוצר לנו אילוצים בתוך מערכת הבית, בתוך האינטימיות, בתוך תא-המשפחתי. שבתאי מוריד את הבד שעוטף את רעיון הפרטיות. ואלביון , שמגלם את רעיון האדם השלם בפוטנציאל, יורד מרמת הרעיון של האדם השלם, נטול ההתניות - ומגלה את המציאות הדחוסה שמתגלה על ידי האחר, הזר שמופיע כנגד התא-הפרטי. אלביון מחוייב לתת מענה . דרך ההתמודדות שלו הוא יוצרנוצרים החיים. דרך המסע שלו הוא שואל את עצמו ואותנו, מה זה להיות אדם בחברה שמשנה את היחסים בין הקולקטיב לפרט? ונעמוד בפער בין זכויות לשליטה. מהם זכויות אדם בתוך חברה כזו? עלינו להתחיל גם לחלום ונוכל ליצור את המשתנים באופן שיחלחל לכולם משום שזהו משבר שמשפיע לכל רמות האולוכיסה. בין חירות לשימוש בטכנולוגיה? 

שבתאי ואוראנוס נמצאים ברבע האחרון של המחזור הנוכחי ושלב זה תמיד קשור לשינוי דרך משבר. עלינו להבין את הכוח ואת היכולות שלנו לתת צורה למה שמבקש להתגלות. אנו בונים כאן ערכים שיהדהדו מעבר לנקודת הזמן הנוכחית. במה להאמין? מה לחשוב? מה לעשות? כיצד נוכל ליצור תמונת אדם חדש? 

אנו צופים בהפרעות בקירות הביטחון המוכרים שלנו - במה שנשאר מהם. אלו הן תנועת השלטונות שמנסים ליצור מבנים חדשים, אך התנגשות האיכויות המנוגדות ביניהם יוצרת בתוכנו תנועה חברתית מתמדת של שינוי, והמבנים החברתיים נופלים בבת אחת, ללא אזהרה. 

כעת אנו נקראים לתת צורה לכל הבלתי צפוי הזה, אפילו אם הוא רגעי.  מהי המשמעות הרוחנית של המפה הזו? הקוסמוס תמיד לטובתנו. עלינו ליצור תשתית נפשית מחודשת בכדי שנוכל . לנהל מחשבות באופן אחר, לשכתב מחדש דימויים על חירות. להגיע לעומקו של עניין – מהי המדינה ביחס לעולם, מהו האדם ביחס לחברה. זאת בכדי לאפשר לשינוי המיטבי להיווצר.